משק החשמל בישראל עובר בשנים האחרונות טלטלה משמעותית המשנה את פני התעשייה מן היסוד. לאחר למעלה משמונה עשורים בהם חברת החשמל לישראל (חח"י) שלטה ביד רמה בכל שרשרת הערך של משק החשמל – מייצור ועד אספקה לצרכן הסופי – מתרחש כעת תהליך הפרטה מקיף שפותח את השוק לתחרות ומשנה את כללי המשחק בענף.
רקע היסטורי ומבנה המשק המסורתי
חברת החשמל לישראל, שהוקמה עוד בתקופת המנדט הבריטי על ידי פנחס רוטנברג, היתה במשך שנים ארוכות המונופול הבלעדי בתחום החשמל בישראל. החברה שלטה בכל מקטעי שרשרת החשמל – ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה לצרכנים. מבנה ריכוזי זה, שהיה נהוג במדינות רבות בעולם, נתפס בעבר כהכרחי נוכח החשיבות האסטרטגית של משק החשמל והצורך בתיאום מלא בין כל מרכיביו. אולם, עם השנים התברר כי המבנה המונופוליסטי מוביל לחוסר יעילות, עלויות גבוהות, ועיכוב בפיתוח תשתיות ובאימוץ טכנולוגיות חדשות.
הרפורמה המבנית
בשנת 2018 אושרה רפורמה היסטורית במשק החשמל, שעיקריה כוללים פיצול והפרטה חלקית של פעילויות חברת החשמל. על פי הרפורמה, חברת החשמל נדרשת למכור כ-30% מיכולת ייצור החשמל שלה ליזמים פרטיים, תוך התמקדות בניהול רשת ההולכה וההשנאה. במקביל, נפתח השוק לתחרות בתחום הייצור והאספקה, כאשר צרכנים יכולים לבחור את ספק החשמל שלהם, בדומה לשוק הסלולר.
השחקנים החדשים ודפוסי ההשקעה
כניסת השחקנים הפרטיים למשק החשמל מתאפיינת במגוון רחב של משקיעים וסוגי השקעות. או.פי.סי אנרגיה, מקבוצת עידן עופר, הפכה לשחקן מרכזי עם הפעלת תחנת הכוח במישור רותם ופרויקטים נוספים בהקמה. דוראד אנרגיה, בבעלות משותפת של משקיעים ישראלים וזרים, מפעילה את אחת מתחנות הכוח הפרטיות הגדולות בישראל באשקלון. קבוצת אדלטק רכשה תחנות כוח מחברת החשמל והפכה לשחקן משמעותי בתחום.קרן ג'נריישן, בהובלת המנכ"ל ארז בלשה חתמה באמצעות חברת PowerGen שבבעלות מלאה של הקרן על שת"פ עם בזק להקמת מיזם לאספקת חשמל.
מהפכת האנרגיה המתחדשת
במקביל להפרטת ייצור החשמל הקונבנציונלי, מתחולל שינוי דרמטי נוסף – המעבר לאנרגיות מתחדשות. חברות כמו אנלייט, נופר אנרגיה ומשק אנרגיה מובילות את המהפכה הסולארית בישראל, עם השקעות של מיליארדי שקלים בהקמת שדות סולאריים ומתקני אגירה. חברת PowerGen, בבעלות קרן ג'נריישן , אותה הזכרנו מקודם מחזיקה גם במתקן אגירה שאובה בגלבוע המשמש ככלי מתקדם לאגירת אנרגיה. התחנה פועלת באמצעות שני מאגרי מים ענקיים הנמצאים בהפרש גובה של 500 מטרים בניהם. המים נשאבים מהמאגר התחתון אל העליון בשעות הלילה, ומוטלים חזרה בכוח אדיר על שתי טורבינות הידרו-אלקטריות בשעות היום שמייצרות 300 MW חשמל. ממשלת ישראל הציבה יעד שאפתני של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030, יעד המחייב השקעות עתק בתשתיות ובטכנולוגיות חדשות.
השפעות והשלכות כלכליות
הרפורמה במשק החשמל כבר מניבה תוצאות חיוביות ראשונות. התחרות בין יצרני החשמל הפרטיים מובילה להתייעלות ולירידה הדרגתית בתעריפי החשמל. השקעות הענק בתשתיות ובטכנולוגיות חדשות יוצרות אלפי מקומות עבודה ומניעות צמיחה כלכלית. בנוסף, המעבר לאנרגיות מתחדשות תורם להפחתת התלות בדלקים מאובנים ולשיפור איכות הסביבה.
אתגרים ומגמות עתידיות
למרות ההתקדמות המרשימה, משק החשמל עדיין ניצב בפני אתגרים משמעותיים. רשת ההולכה הארצית זקוקה לשדרוג נרחב כדי לתמוך בגידול בצריכת החשמל ובשילובן של אנרגיות מתחדשות. קיים צורך דחוף בפיתוח מערכות אגירת אנרגיה בקנה מידה גדול, שיאפשרו ניצול יעיל יותר של אנרגיה סולארית ורוח. בנוסף, יש צורך בהתאמת הרגולציה והתמריצים הכלכליים כדי לעודד השקעות נוספות בתחום.
הרפורמה במשק החשמל הישראלי מהווה נקודת מפנה היסטורית בהתפתחות המשק. המעבר ממונופול ממשלתי למבנה תחרותי, לצד המהפכה הטכנולוגית באנרגיות מתחדשות, צפויים להוביל לשינויים מרחיקי לכת בשנים הקרובות. ההצלחה בהתמודדות עם האתגרים הרבים והיכולת לרתום את ההזדמנויות החדשות יקבעו את עתיד משק החשמל הישראלי ואת יכולתו לספק אנרגיה נקייה, אמינה וזולה לצרכנים
אין ספק שהדבר יוביל לשדרוג תשתיות החשמל בישראל והורדת מחירים עבור הצרכנים.
